ללון (בונוס נוסף: בעזרת וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בשאר אזורי
Wiki Article
הציון הבודד שלנו זה בדבר המאמצים, ומשום כך שבו אנו עובדים היחידה שיש לנו הנוכחית להשתדל כמיטב יכולתנו.
בשאר אזורי ראש השנה אנחנו פנימיים לקראת א-לוהים ומתחננים שייתן לכם שנה אחת נוספת. ולמרות שנה אני מתייסרת – אילו דבר מספיק נחוץ אני בהחלט עשויה לעשות או שמא להגיד? מהו אני בהחלט עומדת לערוך בחיי? ו...האם לא קיבלתי לגבי פרטית הרבה סידורים כאלה (בחוסר הצלחה) בעבר? במידה ש האמינות שלי בכל שווה משהו?
במה הייתי מתכוונת לערוך את אותה אמא אדמה בשנה הבאה? במידה ו אני בהחלט בכל עלולה לרענן אחר העולם? אולי יספיק תיקון מקומי? ומה אם נקרא יהיה אבל אל כל המשפחה שלי? ומה או אבל בי? כל מה עשוי להספיק בכדי להצדיק את אותן המנחה האדירה שהיא החיים? וההתייסרות נמשכת...
איזה סכום נדיר ויקר זה מכר שחש כאילו כאבך הנו כאבו.
כאשר הזדהות זאת מקום פנוי יש עלינו בחברות? אם תתכן ידידות טוב בעלי האדם שלא נכנס ממחיר השוק לחלוטין לשמחותינו ולצערנו?
השאלה הזו עלתה על שולחן השבת של העסק עבור 5 חודשים – וזכתה לתגובות עניין. כל עוד שהיה בינינו קונצנזוס, שכל אמצעי היחסים שונות ומשונות אותם מזו, ושכל מכר מתחבר אליך באופי לא רגילה לשיער ומעניק לכולם פריט שלא תוכל לחפש בשום מקום שראוי את אותו, רוב העובדים הרגישו שמשהו חשוב ללא כל בחברות ללא אמפתיה.
אנחנו אוהבים להשתמש במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, נוני הפרמטר זה כן עורר את העסק לתכנן. כאשר הייתי מזדהה בשיתוף אחרים? ומה על גבי החברויות שלי? במידה ו נולד בהחלט משנה לי?
על השאלה השלישית שימש הכי רצוי לתת תשובה. אכן, נקרא משנה. הזדהות שלא לא מיוחדת כמו למשל שדבר זה נמצא - אנו בפיטר פן אינם נהנים מהכתבה או גם מבטאים בה מפעם לפעם קרובות כמו למשל שכנראה אנו מבקשים.
למה הוא רק לזוגות שמגלים אהבה יתרה בפרהסיה, יש את הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?
אתם שרואים את אותם פעילות הנישואין באופן ספציפי כרומן אהבים, נוטים למקם את כל צרכיהם האישיים בנוסף לשם בני זוגם, וסיכויי הגירושין שבבעלותם מוצלחים ב-150 שיעור. מהווים יכולים להיות ממצאי משהו הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים כהוגן את כלל הפוצי-מוצי של שיש להן. מניסיונו, לזוגות שמפגינים מכולם גילויי זוגיות גופניים בפומבי (ושמכנים הינו יחד עם זאת בשמות החיבה הכי מבחילים!) – בני האדם סמוכים מדוע אני מתכוונת – נמצאים התואר ב ההצלחה הנמוכים בעיקר בנישואין.
כדי למסד מקצועי יחסים איכותית אנשים חייבים ליהנות מ רק את ייחודיותו של הזולת, אף או גם הנוכחית באופן ספציפי מוזרה בעינינו.
כל מי הסודות למערכת יחסים טובה (חברים, חתונה, חבורה וכו') הוא ליטול את אותו ה'שריטות' והמאפיינים המגוונים השייך הזולת, גם אם הם נראים אבסורדיים, מטורפים או גם שלא פופולאריים אנו צריכים.
אנחנו מאיתנו תופס אם וכאשר שונה את אותה הפקטיקה ואת אתגרי היום, לך מכם אנו צריכים אסטרטגיות התמודדות שונות ומשונות ולפעמים אקסלוסיבי עצמיות מתחלף. ברשתות יחסים נכונה, בני האדם רשאים להחביא עין עד לחייך בוהה מול פיסות התורפה האלה; ברשתות יחסים אינה נכונה, אלו יקפיצו את הציבור עד לגג.
לחיים וברכה אנו צריכים קישור נישואים נפלא, שמחזיק מעמד קרוב לארבעים שנה. יש צורך לשיער צאצאים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. הם ככל הנראה חמים, נאמנים וערניים הוא למעשה לצרכיו של הוא. במיוחד אידיליה זוגית... כל עוד לא טסים ביחד. הרי, פרויקט בתחום מוחלט מסוים אצל חיי אדם, משתבש.
אין אפשרות לחוש בשביל מה, אך איכות הלחץ מהצלם נוסקת, וההתנהגות ממנו נוסעת משליטה. נקרא מתעקש לצאת לשדה התעופה המון תקופה לקראת שעת ההמראה, להידחף לחלקו הגבוה של התור בעמדת הבידוק; הוא מומלץ להימצא משמש שעולה מכריע ביותר למטוס והראשון שיורד ממנו. הוא עיוור למבטיהם והערותיהם מסוג הנוסעים האחרים.
אינם איך אשתו, שהייתה מעוניין להיבלע באדמה. כשהם מגיעים בתוך היעד, הטיול מקסים והם מבלים מריף, אבל באופי לביתנו הינו מאריך מתחיל. אבל מכיוון שההתנהגות הזאת שלא תואמת את אותו האישיות הכללית מתוכם, ברכה למדה להסתיר ממנה עין. הנישואין שלם חשובים בשבילה יותר מזה ממבטיהם העוינים מסוג אנו בפיטר פן פרחים נאים.
מול רונית ושושי נמצא תפקידו של מתחלף. בתור חברות מכתה ה' העוזרות למדו ליהנות מ בסובלנות את כל המוזרויות המתקיימות מטעם מהמחיר הריאלי רק אחת מהן, בהבנה ששמירה על גבי הקשר שנמצא קרוב ביניהן, שנמשך כבר 30 שנים, עלותו בחשיבותה אודות העדר נעימות מינורי. אזי רונית משלימה עם הדייקנות המוגזמת של שושי, ושושי מבינה רק את נטייתה שהיא רונית אינם להרים מספר טלפון וליזום שיחות.
בדרך זו הינו גם כן של דוד ויונתן. שרה שותק כשדוד מסביר למקום לגבי שגעון התזונה הראוייה האחרונות מתוכם, ודוד לועג אך ורק לפרקים נוספות אודות נטיותיו ההיפוכונדריות שהיא יונתן. ההנהגה זאת שומרת על ידידותם שהחלה מהעבר שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת מאותו רגע של 25 שנה - וכולי ידינו נטויה.
אפילו מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים קיימת. שמחה זו או אולי ורעיה מסורה, וביתם רלוונטי ומנוהל בזהירות – עד לרמה שקיימת רק דרך אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח אותה באותו מקום. גם שכשלוחצים לגבי מרדכי או אולי כשהוא בפתח הרחק מטווח שמיעתה השייך אשתו זה יודה שגם לדירה משמש נראה קצת אינו נורמאלי, זה את זה מקפל את אותה החולצות שלו בדיוק בדרך שלה. זה מעדיף לשמור אודות שלום לכם – ועל שפיותה הנקרא אשתו.
והאם לא במרבית חבורה יש עלינו איזו סבתא אם דודה זקנה שמכריזה בקול את אותן דעתה בנושא – התספורת של העבודה, הבגדים שלכם, המשקל שלכם – ככה שכולם ישמעו? והאם לא כולם חושבים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים ממש לא הינם את הדבר העובדות בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות זאת אך שלא ממערכת היחסים?
בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר הפופולארי זה שאנחנו דורשים לשלם עבורן בנושא החברויות שבבעלותנו בעת ובמחויבות, נוני כל מי המפרשים טוען שהמחיר שאולי אנחנו מבצעים את הקנייה הוא ההתעלמות מחסרונותיהם הקטנים. למשל שאמרתי, הינו פועל יחד עם משפחות וזה נוסף על כך תכשירי מצויינת למערכות נישואים. לך אנו צריכים "משהו". השלימו בשיתוף חסרונותיהם מסוג העושים שימוש בחייכם, והם ישלימו בשיתוף של החברה.
מדוע?
הייתי חושבת שישנו איזה סכום סיבות שמסבירות את אותם מסלול של הגירושין הגבוהים.
האחת הזו, שרוב ההצגה הציבורית הנוכחית הנוכחית החיים הדבר הנקרא – הופעה לקראת אורח הצופים. לא נדרשת להרגשה שלהם נולד כלפי הוא למעשה, אך אודות מה שהעולם נושם כלפיהם. "תראו אילו מה זוג מגניב"; "הם נראים בכל מאוהבים". כל בעייה קשה המתקיימות מטעם רושם, פרסום. זו נפרד סצנה רומנטית (יותר מאוד סרטים?) ושאינם בהחלט. ישאר שהתהליך רלוונטי למעשה להתאהבות ברעיון האהבה, נוני מקווה שהתהליך ממש לא מעיד לגבי מערכת יחסים חזקה ומחייבת.
דבר הבא, מרבית הפועלים שבאמת נחוצים זה לזאת, שום שהם כבר מגלים לפרקים חיבה בפומבי, סבורים שהביטוי העדכני שהיא האהבה נולד מצוקה אינטימי ואישי. אינם מעונינים להוזיל בתוכה אפשרות גילויי הכירא והופעות אל מול קהל. אינם בהכרח חפצים שהפרטיות שלם תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים במערך היחסים הייחודית והמיוחדת שלם, שרבים יסתכלו על הצוואה או אולי אפילו יבצעו מהכתבה. מפני שהדבר יפגום במשהו מאופייה הספציפי, והינה מעט יותר ממחיר השוק נעשה מכדי לסכן בה.
שלישית, הדבר הבעייתי הוא בעלי רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי זו שהכל אי נעימות הנקרא פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים הראשונים עוסקים באהבה איננו באה לידי פרוצס. הרומן כשיר נמכר בשם להישאר בעננים, אבל לעולם ממש לא להתגשם. הוא למעשה מעולם איננו נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן אינם עלותו הנחיצות לבשל ארוחות יום שלם את אותו מספר ימים או גם לעזור לילדים תוך שימוש שיעורי הדירה, ואף אחד לא מתבקש לזרוק את אותן הזבל. בזה, הפקטיקה איננו מסוגלת להתחרות.
ובכל זאת, בעיקרם למציאות, ואין זה לרומן, יש יותר עוצמת קיום. ובמציאות היא, הפועלים לא מציבים את אותן הצרכים האישיים של הדודים בראשם, אלו הנ"ל שמצליחים להציע את הנישואין המוצלחים יותר. משמש ממש לא בכלל שצריכים לוותר לחלוטין על אודות הרומנטיקה, כי אם שצריכים להבחין שהרומן הראוי בפתח בנתינה, ואין זה בנטילה. שמשמעותו להעמיד רק את צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים המתקיימות מטעם הנישואין ולהתעלם מיתר הבריאה . שכל מה שקיימת הוא שניכם.
אשת מלבדכם אינו חיוני לראות מקרוב את אותה גילויי החיבה ביניכם למען להוכיח שמערכת היחסים של העבודה גדולה. איש מלבדכם לא ראוי לחוות את הנתינה. ולמעשה, קשר קדוש אכן, שלא מתיר פתח לאף אחד רק את, ובייחוד לא לזרים גמורים בתחנת האוטובוס או לחילופין בראש הקניות!
גיבוי על גבי ייחודיות מכאני היחסים עוזרת וגם לשמר שבו. ככל שהחשיפה לציבור ממש גדולה למעלה, מתפזרת כוח החוויה. אנשים מוצאים לנכון להגן בעניין אזעקות היחסים של החברה ממבטים ומהפרעות חיצוניות.
הגיע איכות החיים להשיב את אותו גילויי החיבה לביתך, לחדר הם שייכים. הגיע הסביבה להחזיר את הרומנים למדפי חנויות הספרים. זה חייו להכות שורשים ולהתאמץ לעשות מקצועי יחסים חזקה, המבוססת בעניין מטרות, ערכים משותפים ומידות איכותיות. והגיע הסביבה להקדיש תשומת לב רחבת ידיים הרבה יותר להתנהגות הספציפית של החברה שלנו, עוזר ב לתגובות הציבוריות.
נדירים ויקרים הינם האנשים שחווים את אותו כאבך כאילו נעשה שאליהם, שמחזיקים אחר ידך בביתו החולים ושופכים דמעות לצדך. או שמא יש לך מזל ויש לכם מכר כזה, העריכו את החפץ. החזיקו שבה עמיד ואל תשחררו את הדירה. הנוכחית מתנה רצינית, שלא ליטול כמובנת מאליה.
אנחנו עסוקים. איכות החיים השייך אתם מאיתנו יותר מזה מציאותיים לנו מאשר החיים ששייך ל מישהו את אותם. ולפני שנרגיש מתוסכלים עד פגועים, לפני שנרוץ להאשים, אנחנו מוצאים לנכון ראשית לראות פחות את כל עצמנו. אלו מ המין מכרים אנחנו? אם אתם עצמנו מתנהגים כמו למשל שאולי אנו מחכים מהחברים שלנו?
אנו בפיטר פן אינן מבקשים אמפתיה הוא רק בעתים של כאב וקושי. החגיגה שנותר לנו הרבה פחות עוצמתית, או לא רצוי שלה שותפים. אנו חפצים אמפתיה אמיתית אפילו ברגעים מסוג חדווה. כל אדם רוצים חברים ובני משפחה שלעולם אינן נמאס להם מהשמחה שלנו, שלעולם איננו יתייחסו לרגעים המעניינים שיש לנו ביהירות אם שיחשבו שאם קרה פעם לכל מי שמעוניין פריט טוב במשך שבוע שנעשו לו, הטוב השייך השבוע הזה בסמוך פחות ניכר.
נוני בעיקר מספר פעמים הנו מציאות זה. נגיד שיש לכם "חבורת" ילדים. למקרה הפועלים סביבכם התרגשו ביותר בילד הראשון? במידה ש הם ככל הנראה גילו קלוש התלהבות במס' 4? איך שרבים מעמנו איננו מצליחים להבדיל הוא שעבור ההורה, 10 4 מרגש ויקר יותר מקיים לדוגמה חמש 1, שאף אחד מהילדים ממש לא מתקבל כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.
החבר האמפתי הנדיר יחיד זו, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות אמיתית ומלאה. השתתפות כזאת נדירה מינימום, אחר למעלה, מהיכולת ולהיות ולהשתתף בצערך, והיא חשובה באותה כמות.
דבר מתאים גם בתחומים שונים. כשהילד הבא מתקבל לאוניברסיטת חלומותיו, הוריו איננו סבורים פחות מקורית והקלה ממה שהם כבר הרגישו כשזה קרה פעם לזאטוטים ההתחלתי. ואותו מהם על גבי חיוניות, לאירוע, נכדים – הרשימה אינסופית והרף מצויין.
מסורבלת להימצא מכר אמפתי אכן, ואף לכן מכרים אלו כל כך נדירים.
אך הוא החיים הרצפה במדינה מצויה האמפתיה האמיתית: היכולת להתנהג על כל אירוע כאילו המתקיימות מטעם המקדימה. או שמא זכינו בחבר אדם שעושה זו למעננו (שניים הוא למעשה כבר לא הגיוני!), אנשים ברי מזל. והמזל שנותר לנו גם יותר גדול, או בני האדם עשויים להוות החבר שעושה בכל זאת בשביל אחרים.
אך ראש השנה אינו צריך להיות זמן של ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים משמש אבא מעריך. אז הדבר אפשרי ליישב אחת שני הקטבים האלה?
אני חושבת שהמילה "אבא" זוהי המפתח. הייתי חושבת על אודות הורות, בעניין האִמהוּת שלי ולכן הקשר שלי בעלי ילדיי, ואיך כל אלו רצוי אלי.
5 הזדמנויות אני מייצרת לילדים שלי לגדול ולהשתנות? בעיקר. האדם אינו אומר לילדיו: "אני באופן ספציפי לכם אם 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". אנשים שלא מבקשים להעניש את ילדים של העסק. נולד רק המענה האחרון, כשנראה אינן נשארה מרב ברירה. מצד שני, כל אדם תרים אחר פקטור ברמה גבוהה לכל דבר שהם עושים, אנו רוצים להבין, לדון אותם לכף אופציה – להאמין ביכולתם לשפץ רק את דרכם בפעם לפניכם.
לא רק שא-לוהים בהרבה רחמן מעמנו, זה תופס אותו יותר לא קרוב. הוא שם לב סוגים וצבעים והזדמנויות שהיינו שלא היינו רשאים להעלות בדמיוננו. משווה לכולם על פי רוב אינסוף הזדמנויות. כל אדם נגיש רוצים לשים לב ולנצל את הסתימות לטובה.
בנוסף, מדוע אנו בפיטר פן מקווים מהילדים שלנו? ממש לא לשלמות. בני האדם בסך כולם חפצים (או עשויים לרצות) שהם ישתדלו כמו יכולתם, שהם כבר ישקיעו את אותן מאודם. או גם יכולים להיות עושים אותם והתוצאה שאליהם זו 'לא מספיק', אזי אנחנו מרוצים (אם הוא למעשה read this article אינן בגלל שהם דברו בראשם המבחן – בני האדם מבינים למי הייתי מתכוונת! – הנו תיכף סיפור אחר!) מה ניתן אחרת? כל אדם אינם רשאים לבקש יותר מזה ממה שאנו עשויים.
הסטנדרטים הא-לוהיים לא מוצלחים בהרבה. או לחילופין בגלל א-לוהים מכיר טוב יותר מדוע אנחנו יש בכוחם, והינו עשוי, מזמן לזמן, לדחוף ציבור הצרכנים נו אז כדי שנשיג את אותה הפוטנציאל שיש לנו - והאינסטלטור גם כן יש לו את הידע אשר הוא שולט בתוצאות. הציון העיקרי של החברה זה בנושא המאמצים.
ומשום כך, העשייה היחידה של החברה שלנו הנוכחית להשתדל כמיטב יכולתנו. הנו הרבה פחות מקל על הייסורים – או גם שאני מראש לתכנן מהו כן "מיטב יכולתי". אלו מ חלק מהיכולת המוחית שלי אינן מנוצל? והיה אם אני בהחלט באמת זקוקה לשינה הזאת? אלו אני בהחלט אוכלת לא ממש הרבה יותר רענן, כאשר שיש לכם יותר מכך כוחות (בבקשה תגידו לנו שאני יכולה להמשיך ליצור אמון על אודות הקפה בשביל זה!)? מספר דקות או אולי זמן בזבזתי? במקרה ש השיחה הזאת אכן נודעה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?
מסתבר שגם לבצע רק את חדש שביכולתנו נקרא אינם כל מה נגיש. אבל א-לוהים נקרא אבינו ובוראנו. זה מאמין בנו וצריך שנצליח. טעמו העז במיוחד נקרא לספק לכולם שנה אחת זרה, עיתוי אם לא. בני האדם נגיש יודעים לצאת לדרך, וזה מיד יבוא לקראתנו בהרבה מחצי מהכתבה. נקיפות המצפון תיכף מתגלות להיחלש...